תגיות

בחודש אוגוסט היו נושא בריאותי אחד חשוב, חיסון הפוליו. אולם החל מהחמשי בו, מדור הבריאות של "הארץ" הוקדש לא לו אלא למלחמה בחלב. במשך כשבועיים בעמוד הביית של אתר "הארץ" פורסמה הכותרת "בשביל החלב|| חוקרים מהרווארד מערערים על חשיבות החלב בתפריט היומי".  מרשים. אבל, בו נראה מה כתבו החוקרים מהרווארד . נקפוץ ישר לסיכום.  נצטט אותו במלואו:

Conclusions

"The recommendation to replace whole milk with reduced-fat milk lacks an evidence basis for weight management or cardiovascular disease prevention and may cause harm if sugar or other high glycemic index carbohydrates are substituted for fat. The optimal level of milk consumption will likely vary among individuals, depending on overall diet quality. For those with low diet quality, calories removed by reducing the fat content of milk will likely be replaced by foods that increase the risk for obesity, diabetes mellitus, and heart disease; whereas for those with high diet quality, milk consumption may not improve health. Pending further randomized clinical trials and prospective observational studies, guidelines for milk or equivalent dairy products should (1) designate a broader acceptable range of intake, such as 0 to 2 or 3 cups per day, instead of a universal minimum requirement; (2) avoid recommending reduced fat over whole milk; and (3) focus on limiting consumption of sugar sweetened milk."

עכשיו, מה קרה עם מסקנה זו כשעברה ל"הארץ":

"מסקנת החוקרים היא שעבור אלו שצורכים תזונה בריאה הכוללת ירקות, אגוזים, זרעים וכמות חלבונים מספקת, החסרונות בתוספת החלב עולים על היתרונות ומומלץ להימנע ממנו. חלב מכיל כמות חלבון גבוהה וכן ויטמינים ומינרלים מסוימים שאת כולם ניתן להשיג בתזונה מגוונת ממקורות רבים. אולם עבור אנשים, ובמיוחד ילדים, המתקיימים על תזונה ענייה מאוד, החלב יהיה מקור חשוב לחלבון, לוויטמינים ומינרלים."

אז מהם ההבדלים העיקריים: עיקרו של המאמר המקורי, כפי שכותרתו אומרת, שיש לעדיף חלב מלא על רזה, ולהימנע מתוספת סוכר. המאמר אומר, שיכול להיות ואולי, אנשים עם תזונה עשירה במיוחד, יכולים להימנע מחלב (ההמלצה של פירמידת המזון של הרווארד היא ל 1-2 כוסות חלב ליום).  הארץ הפך, את ה"יכול להיות" להיות להמלצה קטגוריאלית, אנשים בעלי תזונה רגילה צריכים להימנע מחלב. מצד שני, חלב, שלפי המאמר זקוקים לו כל מי שתזונתו רגילה, הפך להיות ב"הארץ" למומלץ אך ורק לאנשים בעלי תזונה דלה במיוחד.

טוב, יש אידיאולוגיות שיותר חזקות מהעובדות (במקרה זה, הטקסט המדעי).

דא"ג, ממש לא חשוב לביקורת שלי, אבל כיוון שהתאמצתי וחישבתי, אז להלן הכמויות ממוצרים שונים, היכולים לספק את מנת הסידן היומית המומלצת. כפי שאפשר לראות, כן, יש תחליפים לחלב, אבל הכמויות (נפח ו/או קלוריות) לא סבירות לצרכן הסביר:  רשימת המוצרים התחליפיים:

  • 4 כוסות חלב (400 קלוריות)
  • 3 כוסות יוגורט (400 קלוריות)
  • 125 גר גבינה שוויצרית (470 קלוריות)
  • לחליפין אפשר ירקות:
  • 8.9 אריטשוקים (1333 קלוריות)
  • 12 כוסות ברוקולי קצוץ 660 קלוריות
  • 7.5 כוסות כרוב סיני מבושל (150 קלוריות)
  • 30 כוסות אפונה (1800 קלוריות)
  • 20 כוסות בטטה מבושלת( 3600 קלוריות)
  • 26 כוסות שעועית שחורה (5900 קלוריות)
  • 390 שקדים (2660 קלוריות)
  • 4.6 כוסות טופו לא  מבושל ( 870 קלוריות).

לאחר כשבועיים או יותר, הופיע מאמר נוסף בסדרה. הפעם ניתן למצוא את המשפט

"לפי החוקרים מהארוורד יש מעט, אם בכלל, ראיות שצריכה גבוהה של מוצרי חלב מגנה מפני אוסטיאופורוזיס, והיא אף קשורה כנראה לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית וייתכן אף לסרטן השחלות. לאנשים הצורכים תזונה איכותית הכוללת עלים ירוקים, קטניות, אגוזים, גרעינים ומספיק חלבון, היתרונות התזונתיים בצריכת חלב גבוהה כנראה לא עולים על ההשלכות השליליות."

התייחסתי למעלה לחלק השני. לגבי החלק הראשון, הנה כל מה שנאמר במאמר המקורי של "החוקרים מהרווארד" על סרטן וחלב. מצאו מה נשכח בעתון לאנשים (שלא כל כך) חושבים (לפחות על רפואה):

Consumption of dairy products probably increases the likelihood or severity of prostate cancer, according to a report from the World Cancer Research Fund in 2007 (although the risk for colorectal cancer may be reduced).

מחברי המאמר שאליו מתייחסת התגובה הקודמת, שינו את הגדרת המומחים מהרווארד, מאלו שפרסמו ב JAMA PED.  לאלו שפרסמו את הפוסט http://www.hsph.harvard.edu/nutritionsource/calcium-and-milk/

While calcium and dairy can lower the risk of osteoporosis and colon cancer, high intake can increase the risk of prostate cancer and possibly ovarian cancer

אם זה המקור, נלקח דגימה, התועלת הושכחה, והנזק הודגש. הטריק בגרסא העברית, "לפי החוקרים מהארוורד יש מעט, אם בכלל, ראיות שצריכה גבוהה של מוצרי חלב מגנה מפני אוסטיאופורוזיס, והיא אף קשורה כנראה לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית וייתכן אף לסרטן השחלות." הוא במלה גבוהה.

ההמלצה של המומחים בהרווארד, די ברורה (אם כי לא מקובלת).

Milk and dairy products are a convenient source of calcium for many people. They are also a good source of protein and are fortified with vitamins D and A. At this time, however, the optimal intake of calcium is not clear, nor is the optimal source or sources of calcium. As noted earlier, the National Academy of Sciences currently recommends that people ages 19 to 50 consume 1,000 milligrams of calcium per day, and that those age 50 or over get 1,200 milligrams per day. Reaching 1,200 milligrams per day would usually require drinking two to three glasses of milk per day—or taking calcium supplements—over and above an overall healthy diet.

שימו גם לב, שהמקור להמלצה הוא לא ה-USDA , כפי שכמה אנשים רוצים שתאמינו, אלא  NAS, האקדמיה הלאומית למדעים (האמריקאית כמובן). ואסיים בציטוט נוסף

At moderate levels, though, consumption of calcium and dairy products has benefits beyond bone health, including possibly lowering the risk of high blood pressure and colon cancer. (20–25) While the blood pressure benefits appear fairly small, the protection against colon cancer seems somewhat larger, and most of the latter benefit comes from having just one or maybe two glasses of milk per day in addition to what we get from other foods in our diet. Getting more than this doesn’t seem to lower risk further.

המאמר המלא של "המומחים מהרווארד על קלציום וחלב, ניתן למציאה ב- http://www.hsph.harvard.edu/nutritionsource/calcium-full-story/

—————————————————————————————-

תגובת מערכת "הארץ" לחלק הראשון של הפוסט:

ולפעמים הנתונים המצטברים משפיעים על הקהילה המדעית לשנות את דעתה. על פי פרקטיקה כזאת בדיוק נקבעה ההמלצה לצרוך שלוש מנות חלב ביום (ונתעלם לצורך דיון זה מהאינטרסים המסחריים המוכחים התומכים בה), ועכשיו אנחנו נמצאים כנראה בשלב שבו מצטברים יותר ויותר נתונים מחקריים המערערים על ההמלצה הזאת. כתוצאה מכך, למשל, מחברי המלצות התזונה של הרווארד הוציאו את כוס החלב מ"הצלחת שלי" (גרסת הרווארד לפירמידת המזון הממשלתית) והחליפו אותה בכוס מים.

ולמי ששותה חלב הן קוראות במפורש להגביל את צריכת החלב למנה אחת עד 2 ביום:

://www.hsph.harvard.edu/nutritionsource/healthy-eating-plate-vs-usda-myplate/

6. אתה שואל: "האם הצגת הדברים ב'הארץ' מאוזנת?" – ואתה מביא פיסקה מתוך מאמרם של לודויג-וילט, ומשווה אותה לפיסקה מקבילה במאמר ב"הארץ". ראשית, סדר הדברים בשתי הפיסקאות הפוך: אילו היתה נכונה טענתך על הטיה של כותבי המאמר ב"הארץ", אפשר היה לצפות שיסיימו את המאמר באקורד שלילי ביחס לצריכת החלב, כפי שמסתיימת הפיסקה המצוטטת במאמר של לודויג-וילט. אך ראה זה פלא: המאמר ב"הארץ" מסתיים דווקא בנימה חיובית: "החלב יהיה מקור חשוב לחלבון, ויטמינים ומינרלים".

7. מצאת, אכן, שני הבדלים משמעותיים בין הפיסקה המקורית לבין הפיסקה ב"הארץ" (שאינה תרגום אחד לאחד, אלא הצגת המסקנות בגוף שלישי).

8. לתוספת המלה "מאוד" ל"תזונה ענייה" שבמקור יש לכותבים שלנו הסבר. כותבת על כך טל חייקין: הבחירה היתה משיקול מקצועי וניסיון קליני. חשוב להבין שתזונת ילדים "ענייה" בישראל שונה מאוד מתזונה "ענייה" אמריקאית. התזונה של ילדים רבים בישראל הינה ענייה: היא עשירה מדי במזון מהחי, חטיפים, וחסרה מדי בירקות. עם זאת, תזונה ישראלית "ענייה" טובה לאין שיעור מתזונה אמריקאית "ענייה". ילדים ישראלים ממוצעים (שתזונתם כאמור דלה) אוכלים מלפפון, עגבנייה, וחסה, וכן פירות רבים, וגם היותר סלקטיביים אוכלים פירות כבננה, ענבים, תפוח או תפוז. לא פחות חשוב מכך – ילדים ישראלים אוכלים קטניות, בייחוד חומוס, בממרח ובפלאפל, חמין של שבת ומאכלים מסורתיים ופיצוחים שעדיין נפוצים למזלנו. כמו כן ילדים בישראל אוכלים הרבה טחינה. החומוס והטחינה הם מקורות מצוינים לסידן, חלבון, וכן ויטמינים ומינרלים נוספים שלא קיימים בתזונה "ענייה" אמריקאית. מניסיוננו כמטפלים ברור לי ולד"ר ויינפאס שלא לתזונה הזאת התכוונו הפרופסורים בהרווארד כשדיברו על "תזונה ענייה". הם כיוונו לתזונה דלה אמריקאית, תזונה שהיא כאמור הרבה יותר דלה מתזונה "ענייה" ישראלית. מסיבה זו הוספנו את המלה "מאוד", כדי להתאים את המאמר לצרכים של הקהל הישראלי, ולהבדיל בין תזונה ענייה באמת לתזונה ים תיכונית ממוצעת של ילדים בישראל.

עד כאן ההסבר, שנראה לי הגיוני. לדעתי, היה כדאי להבהיר זאת בהערה במאמר עצמו, אך מבחינת התוצאה – לא היתה כאן הטעיה של הקוראים, בוודאי לא הטעיה מוטה על ידי "אינטרס אידיאולוגי".

9. "מומלץ להימנע ממנו" – גם זו תוספת, משמעותית יותר, שלא הופיעה במפורש במאמר של לודויג-וילט. גם כאן יש למחברי המאמר ב"הארץ" הסבר:

הסיכום שהצגנו לא ביקש להיצמד רק לפסקה המדוברת אלא למאמר כולו. אם במאמר כתוב שיש חסרונות בצריכת חלב, שניתן להימנע מצריכתו ושחסרונותיו עלולים לעלות על יתרונותיו, היסק טבעי הוא שרצוי להימנע מחלב כאשר יש בנמצא מקורות אחרים לסידן ולחלבון. מסקנה זו עולה גם ממאמרים קודמים של פרופ' ווילט ובכירים נוספים בהרווארד, שנעזרנו בהם בכתיבת הרשימה.

חלב איננו תורם למסת העצם ואף במחקרי עוקבה (המחקרים הנחשבים ביותר מבחינה קלינית) רואים קשר הפוך. לטענתם חלב איננו נחוץ כלל לאדם מבחינה אבולוציונית, מכיל הורמוני הריון בכמות רבה ומעלה סיכון לסוגי סרטן התלויים בהורמוני מין, גורם לעליה בסיכון כללי לסוגי רבים של סרטן עקב עליה בביטוי תאי ל-IGF1, ולכן עבור מי שאוכל תפריט עשיר ומאוזן החסרונות עולים על היתרונות.

בכל אופן, אילו היינו זוממים לסלף את המאמר ולכתוב אותו דרך העיניים המגמתיות שלנו, כנראה שלא היינו כותבים ש"צריכת חלב כנראה מגינה מפני סרטן המעי הגס", או ש"חלב מכיל כמות חלבון גבוהה וכן ויטמינים ומינרלים מסוימים שאת כולם ניתן להשיג בתזונה מגוונת ממקורות רבים. אולם עבור אנשים, ובמיוחד ילדים, המתקיימים על תזונה ענייה מאוד.." – ובטח לא היינו מסיימים את המאמר עם השורה – "…החלב יהיה מקור חשוב לחלבון, לוויטמינים ומינרלים".

חשוב להבין שאף על פי ששני פרופסורים "בלבד" כתבו את העמדה, מאחורי עמדות אלו עומדים רוב רובם של החוקרים מבית הספר לבריאות הציבור, תזונה ורפואה בהרווארד, ויחד איתם גם חוקרים ומרצים מכובדים נוספים מאוניברסיטאות רבות. ישנם חוקרים שחושבים אחרת, כמובן. זה לא שולל את הלגיטימיות בפרסום העמדה של הרווארד.

עד כאן ההסבר.

גם כאן, היה לדעתי צורך להבהיר בפיסקה האחרונה כי ההמלצה לצורכים תזונה בריאה להימנע מחלב אינה כלולה במאמר של לודויג-וילט, אלא אפשר להסיק זאת מתוך הניסוח שלהם (לאנשים אלה יתכן שהיתרונות אינם עולים על ההשלכות השליליות).

אי לכך נכניס שינויים בפיסקה האחרונה של המאמר, המופיע באתר "הארץ", והיא תיראה כך:

אז מהי השורה התחתונה? מסקנתם של הפרופסורים וילט ולודוויג היא שעבור אלו שצורכים תזונה בריאה הכוללת ירקות, אגוזים, זרעים וכמות חלבונים מספקת (מן הצומח ומן החי), החסרונות בתוספת החלב עשויים לעלות  על היתרונות. מכך אפשר להסיק כי לאנשים אלה מומלץ להימנע מחלב. חלב מכיל אמנם כמות חלבון גבוהה וכן ויטמינים ומינרלים מסוימים, אבל לדברי וילט ולודוויג את כולם ניתן להשיג בתזונה מגוונת ממקורות רבים. אולם אנשים, ובמיוחד ילדים, המתקיימים על תזונה ענייה (ובישראל המשמעות היא תזונה דלה מאוד, בלי ירקות, פירות, חומוס, טחינה, אגוזים ושקדים) החלב יהיה מקור חשוב לחלבון, לוויטמינים ומינרלים.

עד כאן התגובה. בקיצור: מה שאני קורא בתגובה הוא כך. עם כל הכבוד ל"חוקרים בהרווארד", אז היה מקום לכתוב על מה שהם היו אמורים לכתוב בסיכום, אבל לא העיזו. יפה. אהבתי גם את התגובה, האומרת, שאם מחבריי המאמר ב"הארץ" היו כותבים את מה שהם חושבים, הם לא היו מסיימים בנימה חיובית לחלב. להזכירכם, הנימה החיובית היא, "אולם עבור אנשים, ובמיוחד ילדים, המתקיימים על תזונה ענייה מאוד, החלב יהיה מקור חשוב לחלבון, לוויטמינים ומינרלים.”

// //

מודעות פרסומת