תגיות

,

האם צמחונות מאריכה חיים? האם כדאי להיות צמחוני אם רוצים לחיות חיים ארוכים? דן אבן ו"הארץ" חושבים שכן. אני מקווה שכן (בכל זאת, אני צמחוני, לאקטו-אובו, מגיל 6….), דן אבן מצטט פרסום יחסיי ציבור של אוניברסיטת לומה לינדה. אבל בו נאמר:

The study notes that vegetarian groups tended to be older, more highly educated and more likely to be married, to drink less alcohol, to smoke less, to exercise more and to be thinner.

“Some evidence suggests vegetarian dietary patterns may be associated with reduced mortality, but the relationship is not well established,” the study notes.

בקיצור, צמחונות זה דבר מצוין. לא רק שמתים פחות, אפילו לומדים יותר. במקום להתאמץ בתיכון, ללמוד לבגרות, ולהתכונן לפסיכומטרי, אפשר להפוך לצמחוני, והכניסה לאוניברסיטה מובטחת (ותאמינו לי, אחרי שמתרגלים, זה הרבה יותר פשוט….). אבל האם זה מצדיק משפט כמו "[הקשר בין צמחונות להארכת תוחלת החיים] …מצביע על תועלת רפואית גבוהה יותר בקרב גברים להימנעות מאכילת בשר"? (דן אבן, "הארץ") מה עם התועלת ההשכלתית? הרי אותה ראיה המצביעה על הפחתה בתמותה מראה גם עליה בהשכלה? יתרה מזו, הנתונים מראים שאלו שמתנזרים חלקית מבשר מרוויחים יותר. האם יש תוספת צמחונות למשכורת?

המאמר ב"הארץ" מבוסס על המאמר של  Orlich, Jaceldo-Siegl, and Fraser ואחרים. אבל, אם מחברו של המאמר ב"הארץ" היה מסתכל על הפרספקטיבה הניתנת במאמר המלווה, על ידי Baron , הוא היה רואה כי התמונה מורכבת יותר.

הבעיה היא שמדובר במחקר תצפיתי. במחקר תצפיתי משווים מספר קבוצות (כמו גברים ונשים, או שרירותית, כמו ההגדרה של צמחוני). לחבריי הקבוצות יש הרבה מאפיינים אחרים. לדוגמא, אוכלי בשר נוטים יותר לצפות במשחקיי כדורגל (אמריקאי), לאכול יותר צ'יפס, לנהוג יותר במשאיות. ודאי לשתות לשכרה, לישון פחות ולעסוק פחות בפעילות גופנית (מנתוניי המחקר שדן אבן מצטט). גם אם יש הבדל בתוחלת החיים, לא ברורה סיבתו. האם ההבדל בתוחלת החיים נובע מאכילת בשר? מאכילת ירקות? מאכילת צ'יפס? מהרגלי השינה?

 דיון מפורט ושווה לכל נפש במהותם של המחקרים התצפיתיים ניתן למצוא במאמריו של גארי טאובס. טאובס מצטט את מורי, דייוויד פרידמן מברקלי, שאהב לספר על ניסוי שנערך בשנות ה-70. בניסוי גדול זה נבדקה, בין השאר, תרופה להורדת כולסטרול (כלופיברט): לכמה מאות מבין החולים ניתנו גלולות של התרופה.  קבוצה אחרת קיבלה פלסבו (מה שמתורגם לעברית, משום מה, לאינבו, דהיינו, מה שנראה כתרופה, והחולה חושב שהוא אולי מקבל תרופה, אבל למעשה הוא מקבל גלולות ללא כל חומר פעיל). למרבה האכזבה, בסוף הניסוי, התברר שהתרופה הנבדקת לא הורידה את רמת התמותה. החוקרים המאוכזבים הבינו בסוף, שהתרופה אינה "נעימה", ולכן שאחוז גבוה מבין החולים לא התמידו. ואכן, כאשר בדקו את המתמידים בלבד, התברר שהמתמידים  מתו באחוזים פחותים ממקבלי הפלסבו. אבל אז אמרו, כן, אבל מה קורה עם נחלק באותו אופן את מקבלי הפלסבו? והנה ההפתעה. גם המתמידים בין מקבלי הפלסבו חיו יותר…. מסקנה, אנשים המתמידים לקחת תרופות, כאלו שמועילות, או כאלו שאינן עושות דבר, חיים יותר. מה שקובע זו ההתמדה, לא התרופה…. זה שמתמיד לקחת תרופות, מקיים גם את שאר ההמלצות הרפואיות. מסקנה שניה, מחקר המבוסס על תצפיות על אוכלוסייה טבעית, אינו יכול באמת לייחס את ההבדלים שנמצאים לגורם זה או אחר.

הסיפור המפורסם ביותר בשנים האחרונות הוא סיפורו של הטיפול ההורמונלי החילופי ( (HRTלנשים בגיל המעבר. הטיפול, שהיה מלכתחילה מיועד לטיפול בתופעות הלא נעימות הכרוכות בגיל זה, התגלה, בפועל כעושה נפלאות. מחקרים רבים הראו כי יש לו אפקט מבורך על קשת שלמה של מחלות, מעצמות ועד לב ומוח. כתוצאה מכך, הטיפול הומלץ לכל הנשים לבריאות כללית. אבל כל אלו היו ניסויים תצפיתיים. ניסוי מבוקר שנעשה, שינה את התמונה, והראה, שבסופו של יום, HRT  סיכן את חיי המשתמשות (מאז התמונה התאזנה קצת).

השורה התחתונה. צמחונים (באוכלוסייה הנבדקת, שממש אינה אוכלוסייה טיפוסית) חיים, כנראה, יותר. האם אפשר על סמך מחקר זה להמליץ על צמחונות? לא, ממש לא. כי אין בו שום הוכחה, שאם השינוי היחיד בהתנהגות יהיה התנזרות מבשר, תהיה לזה השפעה כלשהי על תוחלת יתרת החיים.

הערה טכנית. לגופו של עניין, לא נמצא אצל נשים אפקט אמיתי (מובהק בלשון טכנית) של צמחונות על תמותה ממחלות שונות (טבלא 4). התמונה אצל גברים מורכבת יותר. דווקא על תמותה ממחלות לב איסכמיות אין אפקט, והצמחוניים, לפחות לכאורה, מתים יותר מסרטן. לעומת זאת, כנראה, צמחונות מפחיתה את התמותה ממחלות קרדיו-וסקולריות (לא נעשה תיקון למבחנים מרובים).

מודעות פרסומת