"[ה]רשות [המים] טוענת שנתוני אספקת וצריכת המים מלמדים שההבדלים ברמת הצריכה בין פלסטינים לישראלים אינם כה קיצוניים כפי שתיאר שולץ בנאומו."

האם זה כך, או שגם לפי דברי הסניגוריה הרשמיים ההבדל הוא בלתי נסבל?

הפוסט הקודם, דן במאמרים, שמחבריהם בחרו לקשט את ממצאיהם, בנוצות זוהרות, שמא התיאוריה המדויקת שגילו, לא תרשים את קוראיה. בפוסט זה, אדגים את התופעה ההפוכה, איך מאמר מדייק בעובדות, אבל התיאוריה המולבשת עליהן, מנסה להחביא אותן מתחת לכנפיה.

המאמר הבא המציג את "האמת" על הקצאת המים לישראלים ופלסטיניים. אין לי שום אינפורמציה בלתי תלויה, וכל מה שאני יודע, הוא מקריאת המאמר. אבל אם זו ההגנה על עמדת ישראל, אז הטיעון שלנו, איך נאמר, חלש ביותר.

נראה, שהמחבר, כמדען טוב, דאג שאי אפשר יהיה לבוא למאמר בטענות עובדתיות, אבל, ישנו גם המסר, והמסר של המאמר אינו כפשוטו. המאמר קובע בעמודו הראשון "הנתונים מראים, שרב הטיעונים הפלסטיניים חסרי ביסוס". פירוש הגון לעמדתו של מחבר המאמר ניתן בעיתונות הישראלית באנגלית , כמו גם בעברית,  אז הנה כמה הערות "קטנות" בשולי המאמר. כל העובדות נלקחו מהמאמר עצמו.

1. חלק מהוויכוח הוא מספר האנשים בהם מדובר. כאשר מדובר על צריכה לנפש, מדובר על מנה בין שני גדלים. כמות המים מחד, וגודל האוכלוסייה מאידך. המחבר משתמש בהערכה של 1.4 מיליון תושבים בשטחי הרשות, לעומת מספרים כמו 2.4 הנתונים על יד PCBS, ומאומץ בספר העובדות של ה-CIA.  https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/we.html

כמובן, אם מקטינים את האוכלוסייה, הצריכה לנפש גדלה, ומגיעים ל"כמעט" שוויון…. אבל כאמור, אין אני מתכונן להמשיך להתווכח עם המספרים המובאים במאמר. לכן נקבל את המכנה המוקטן דרמטית, ועדיין:

2. הנתון העיקרי מופיע בעמוד 13, ומראה על שוויון לכאורה, בין צריכת המיים הישראלית והפלסטינאית, מתייחס רק למים ממקורות מסורתיים ("Natural Fresh water"). כמובן, וכידוע, חלק משמעותי מהמים בישראל הינם מותפלים, או ממוחזרים. מים אלו לא נחשבים על ידי המחבר. מעניין.

3. המים לצריכה ביתית הנם לפי המחבר, 84 קוב לישראלים, לעומת 58 קוב לפלשתינאיים. הדוגמא הקיצונית שהוא מביא, לצריכה נמוכה אזורית בישראל היא משום מה של ירושלים, אבל כשליש מאוכלוסיית ירושלים הם פלסטינאים (אותם הוא גרע בחישוב מלמעלה מ"הפלסטינאים" כדי להגיע למספר 1.4 מליון), ועדיין בירושלים הצריכה הרבה יותר גבוה מזו של ה"פלסטינאיים", כך שכנראה, תחום הערכים של צריכת מים באזורים השונים בישראל, אינו כולל את תחום הערכים הפלסטינאי.

4. בחישוב מלמעלה, מובא בחשבון הספקת המים ללא התייחסות כמה מהם מגיע בחזרה למי התהום. הצנרת המגיעה לבתי הפלסטינאיים פגומה (ובא לא נשכח, בחלקה הגדול היא בשליטתנו, ובחלקה האחר, כל השקעה משמעותית בשליטתנו). אז כדי לקבל כמה מקבל פלסטינאי יש לגרוע מהמספר לפלסטינאים 39%, ומהמספר הגדול משמעותית לישראלים יש לגרוע רק 11%. התוצאה היא, שהפליסטינאים מקבלים לשימוש בייתי  47% מהכמות הישראלית הממוצעת. נדמה לי, שבמשק מיים כמו בהר, אין הפסד במיים הנוזלים בקרקע.

5. גאוותו של החוקר הנאור היא שלמרות כל ההשמצות כמות המים המסופקת למשפחה פלסטינאית היא כ- 7% מעל המינימום שנקבע על ידיי ארגון הבריאות הבינלאומי. כבוד לישראל.

6. ואולי הדברים אינם כה פשוטים? הם לא, והתמונה הכוללת שלילית עוד יותר. אבל, הפוסט אינו דן בשאלת המים, ואינו מנסה להבינה. הפוסט דן רק בדבר אחד: הפער בין הריטוריקה לעובדות עלייהן כותב הטענה מבסס את טיעונו.

מודעות פרסומת