שלום,

אז למה אני צמחוני? ולמה אני מתנגד כל כך לגל הטבעונות החדשה שתוקף אותנו, קוראי "הארץ" במכתב זה אתייחס להבדלים שאני רואה בין הצמחונות הישנה והטבעונות החדשה.

כשאתה היית ילד, טייקון המדיה טד טרנר יזם ודחף את קפטן פלנט. אני לא יודע, אם התכנית השפיעה על הדור שגדל, או שהיא יצגה נכוחה את רוח הזמן שבא, אבל לסדרה היו שני אלמנטים מרכזיים, והם הנותנים את הטון בזן החדש של הטבעונות:

  1. האמונה שכל גורם ארגוני וכל בעל הון, מטרתו היא לפגוע באנושות, בין אם מדובר בטייקונים, מועצת החלב, משרד הבריאות. אם גורם שייך לממסד, אז כוונתו רעה. יתרה מזו, הכוונה הרעה היא העיקר, לא המוצר. הזיהום הוא המהות של היצרן, החשמל המיוצר הוא האמצעי
  2. האלמנט השני הוא גאיה, הגברת הראשונה של הניו אייג' ושוחרי איכות הסביבה. מהותה הייתה כפולה. האחת, שהעולם הינו שלמות אחת שכולה טוב. השנייה, שישנו רק חריג אחד באוטופיה הזו והוא האנושות. תפקידם של הפלנטריים היה להחזיר את רוב בני האדם, אל השלמות, תוך מלחמה בגורמים הממסדיים.

בגרוש, מהפילוסופיה הזו של סדרת האנימציה לילדים יוצאים הטבעונים החדשים. בא ונראה מה המסקנות. אבל אתחיל בכמה מילים על היותי צמחוני.

נקודת המוצא שלי, צמחוני מאז ילדותי, הפוכה לחלוטין ואנתרופוצנטרית במובהק. כל בני האדם נבראו שווים.  הדרך היחידה שאני מוצא לתת לעצמי, דרוויניסט בתובנתי, משמעות, היא להעניק את אותה משמעות לקיומו של האחר. הסימטריה הזאת מחייבת אותי בעיקרון הקנטייני, נותנת לי זכויות, ומחייבת אותי בחובות של התנהגות נאותה לאחרים. היא מאפשרת ומחייבת אותי לדרוש מאחרים להתנהג בצורה סבירה לבני אדם אחרים, במלים אחרות, לכפות ציות לחוק, ובמיוחד לחוקים טבעיים. אבל שים לב. אני יכול לדרוש מפלוני לא לרצוח את אלמוני, בגלל שמשמעותית, מנקודת מבטי, אני, פלוני ואלמוני דומים בזכויותינו ובחובותינו.

כן, ישנם מקריי גבול, כדוגמת ילדים ומפגרים. אין מה לעשות, צריך לשים את הגבול במקום כלשהו, ובמקרים גבוליים עדיף להיות נדיבים, ולתת זכויות ללא חובות. אבל בתפישת עולמי זכויות ללא חובות אפשר להעניק במקריי גבול, לא לרוב המוחלט של היצורים על פני כדור הארץ.

הצמחונות שלי יוצאת מתוך הנקודה שמותר האדם מן הבהמה (לא אונטולוגית, אלא בתודעתי). לכן אני מוכן לתת לבעלי החיים חסד ללא חובות, מתוך נדיבותי – כך אני שואל עצמי פחות שאלות מוסריות, ונוח לי לא לגרום סבל לכל חי. כפי שאתה יודע, אהסס להרוג ג'וק, ולעקור מעציץ צמח שאינו בשיאו. אני מוכן לתת לחתול את החסד של חיים טובים, ללא דרישה שהוא לא יתעלל בחיות אחרות. אני מוכן לא להתאכזר לחיות, גם בלא דרישה מקבילה מהן. אני יותר טוב מהחיות, כך אני רואה עצמי, ובמובן זה, מרוב בני האדם שאינם צמחוניים כמוני. זה לא הופך אותי לאדם יותר טוב, אלא לאדם שתמונת עולמו נוחה לו יותר. אם מישהו יאשים אותי בכך, שהצמחונות שלי נובעת מאסתטיקה יותר משהיא נובעת מהשקפה מוסרית, כנראה שיצדק. לפרה אין שום זכות שאין אותה לעכבר. אלא אם כן מאמצים גישה אנתרופוצנטרית, הקובעת שמותר האדם מן התנשמת. מותר לאדם לאכול פרות, בדיוק כמו שלתנשמת בודדת מותר לצוד עשרות עכברים מדי לילה. אם בית המטבחיים הוא אושוויץ,  אז איך יקרא האסם בו מקננת התנשמת?

אבל זה שמותר לי, לא אומר מחד שאני צריך, ומאידך שאני לא מוכן לשלם מחיר עבור היותי צמחוני, כולל מחיר בריאותי.

המסקנה שלי היא שאני צמחוני, אבל אני לא יכול לדרוש מאחרים להיות כמוני. לרצות, כן, אבל עלי להשלים שהם שונים. איך אמר לי פעם קולגה בזמן שראינו ברווזים צועדים לאגם עם שקיעה? "אתה רואה פסטורלה, אני רואה ארוחת ערב."

כן, אני צורך מוצרים מן החיי כחלב וביצים, כל עוד חיה לא נהרגה בשבילם. הייתי שמח אם כל התרנגולות היו מגודלות בשטחים פתוחים, והפרות היו מגודלות בתנאים נסבלים, אבל, הטבעונים לא ילחמו עבור כך – גם גן החיות התנכי, לא נראה להם, בגלל שהוא מפתח את תחושת האדנוניות….

DSC_0114

איך אמרו פעם (ואף פעם זה לא היה מצחיק): "הצמחוני חס על החי, וחי על החסה". הטבעוני החדש חי על החסה, אבל, יחסו לחי אינו יחס של חמלה.

הטבעונים החדשים יוצאים מנקודת מבט הפוכה לשלי. כל החיות הן אותו הדבר, אבל באיזה שהוא אופן לא ברור, הם מסיקים מכך, שיש לאדם חובות פרטיקולריות. האדם הוא החיה היחידה עם חובות ללא זכויות, בעוד שלכל החיות האחרות ישנה הזכות להגנה מפני האדם, ואין להן כל חובה מוסרית.

כפי שאתה רואה, אני לא מסוגל, למצוא מסגרת מושגית בה מחד האדם שונה במהותו מבעלי החיים (היותו בעל החובה לא להרוג),ומאידך דומה להם (שאחרת, מה מקור החובה לדאוג לחיי החיות בדומה לדאגה לחיי האדם?)

המסקנה של הטבעונים החדשים היא כיוון שהגנה מפני אדם היא זכות של החיות, אז מותר לדרוש מאחרים להתנהג בהתאם. כמו ששמיר אמר,  למען ארץ ישראל מותר לשקר. אלו לא דברים בעלמא. "הארץ" מוותר על אמינותו ומפרסם בכסות פסאודו-רפואית מאמרים מטעים בזה אחר זה.

החלב הוא המטרה העיקרית להתקפות ממתמשכות של "הארץ". בסדרת מאמרים "מוכיחים" המחברים שחלב הוא חומר מזיק. אומר קטיגוריאלית. אין שום ידע מדעי כיום, שקובע שיש סיבה רפואית אמיתית להימנע מחלב. כן, יש קורלציות "רעות" וישנן "טובות" של מוצרי חלב עם מחלות שונות, קורלציות שנמצאו במחקר אפידמיולוגי זה או אחר. אבל שום דבר לא משכנע, ושום דבר לא מצדיק הכרזה על חלב כלא בריא. אין גם שום דרך סבירה לקבל את כמות הסידן המומלצת אלא דרך מוצרי חלב. לקבלת סידן שלא דרך מוצרי חלב נדרשת אכילת נפח בלתי נסבל של ירקות, או כמות קלוריות בלתי נסבלת. הנתונים מופיעים במקום אחר בבלוג, ולא אפרט. נדמה לי, שחלק גדול מאלו שמאמינים שחלב אינו בריא, באמת מאמינים בכך, ואינם רק ציניים (בניגוד לעורכיי "הארץ" שהם בעיקר ציניים). כאן, נכנסים שני האלמנטים של קפטן פלאנט. ברור, שכל מי שחושב אחרת, כל מי שמחזיק בעמדה שחלב זה בריא, ממומן על יד מועצת החלב (העולמית?), חברות התרופות, ומשרדים ממשלתיים כמשרד הבריאות, שמטרתם, כנראה, רק להרבות חולים. חלב גם מזיק לכדור הארץ (אם כי כמובן תמיד אפשר להגזים בסטטיסטיקה, וכל מספר בנידון, שאני הקטן ראיתי בעיתונות הישראלית היה מופרך. ולא רק "לא נכון".).

בכ"ז  וליתר ביטחון, אין גם שום בעיה בריאותית אמיתית בצמחונות. זו לא השאלה.

דרך אגב ראיתי גם דואל שבו חבר מערכת ב"הארץ" מניח, שאם אני הקטן מתקומם כנגד מאמר המכריז על חלב כמזיק לבריאות, כנראה שאני מועסק על ידי גורם מסחרי גדול. טוב, אני לא. סקפטיות היא דבר מצוין. קריאה ביקורתית של כל טקס, ומחשבה על ניגודיי אינטרסים מובנים, היא הדרך הנכונה לגאולה. אבל לטבעונים החדשים יש הרבה מעלות, סקפטיות אינה אחת מהן.

אז למה חלב צריך להיות מזיק? אז כאמור ישנה הסיבה התעמולתית ("נשכנע אותם שזה מזיק, ונציל את החיות"), הפסיכולוגית ("אם אשכנע את עצמי שזה מזיק, יהיה לי יותר קל לוותר על זה"). אבל הסיבה העיקרית היא השקפת העולם, הקובעת שהעולם הוא ישות טובה, ולא יכול להיות שמוצר שמוסרית רע לצרוך אותו, יהיה תזונתית מוצר טוב. בכל שולטת גאיה הטובה והמטיבה. החלב מיועד לעגלים, לא יתכן שהוא מתאים לבני אדם.

ויתורים? האם יש מי שמוכן לוותר על כל הרפואה המבוססת על ניסויים בבעלי חיים? גם אלו שמטיפים לבדיקת תרופות על ידי ניסיונות במבחנה או במחשב, מתעלמים מכך, שהצדקת המודלים נעשית על ידי ניסויים בבעליי חיים. אי אפשר לחיות בעולם אידיאלי, אין אופציה לחקלאות שלא פוגעת בנברנים. אז שלא יטיפו לי מוסר על הוויתורים שאני עושה כאשר אני נועל נעליי עור.

הפרספקטיבה ההיסטורית לכאורה – פעם התייחסו באכזריות לשחורים, וכמו שזה השתנה, גם היחס לחיות צריך להשתנות – מופרכת. היא מופרכת היסטורית – לא התייחסו לשחורים כאל חיות, אלא כלבני אדם נחותים, ומופרכת עניינית – כאשר אסרו על לבנים להרוג שחורים, אסרו גם על השחורים להרוג אחד את השני. הענקת הזכויות לשחורים לוותה בהפנמה שהם לא שונים מהלבנים בזכויותיהם ובחובותיהם. מישהו מציע משהו דומה לבעלי החיים?

יש לעמדה הטבעונית מחיר מעבר לצורך לשקר ולהיות אלימים: מדובר במחיר מוסרי כבד. כיוון שבני אדם הם בדיוק כמו חיות, ובכל זאת אין ספק שבני אדם וחתולים שונים, אז איפה הגבול? יותר גרוע, האם יש גבול או מדובר ברצף? אם מדובר ברצף, איפה נמצאים היהודים, או כל מיעוט אחר ברצף? אולי מותר, וצריך, להתייחס לאנשים כאילו היו חיות ולא רק לחיות כאילו היו בני אדם? זה מחיר שאני חושב שטבעוני מהזן החדש, חייב לשלם, ואני לא מוכן לשלם.

JR

 

(גרסא מעובדת של מכתב פרטי שנשלח לפני כשבוע).

:קצת סטטיסטיקה אמריקאית. סקר גלופ מצא מספר ממצאים מפתיעים. בקצרה, אין לצמחונים איפיון בולט, אבל בכל זאת

1. אחוז הצמחונים הוא כ-5% בכללם 2% טבעונים (הגדרות עצמיות)
2. יש קצת יותר צמחוניות מצמחונים
3. כן, ליברלים יותר צמחונים אבל בקושי רב. 7% מהליברלים לעומת 5% מהשמרנים
4. יש קשר בין השכלה לצמחונות, אבל לא בכיוון שהטבעונים יתגאו בו. בוגרי תיכון יותר צמחוניים מבוגריי קולג. שוב, ההפרשים לא דרמטיים
5. אחוז הצמחונים נמוך משמעותית בין הנשואים
6. קבוצת הגיל הצמחונית ביותר היא של בני 50 ומעלה, שוב לא דרמה
7. מספר הצמחונים בארה"ב יציב ולא השתנה בין סוף 1999 לסוף 2012. 
מודעות פרסומת