הרהורים בעקבות פלוני נגד מדינת ישראל, פסאודו-מדע ומשפט

בפסק דין זה בית המשפט דן ל-12 שנה אב, שבתו "נזכרה" לאחר חלום בשנות העשרים לחייה, שאביה אנס אותה בצעירותה. לא השתכנעתי שפסק דין זה הוא פסק דין של צדק או משפט. השתכנעתי ששופטיי בית המשפט העליון אינם מבינים מה זה מדע ומה זה ידע

להמשיך לקרוא

בצוק האיתנים, משיריי BB האחר

כל האנשים הנורמלים הם אותו דבר. אך כל אחד מדוכדך בדרכו שלו, ואין דכדוך אחד דומה למשנהו (שהרי אחרת כל הטעם בדכדוך היה כלא היה). אז הפעם קראתי ותרגמתי את ברכט,  וזה מה שיצא. בייננו, לא משהו (התרגומים*, ברכט הוא כן משהו).

להמשיך לקרוא

הגיגים על צמחונות ישנה וטבעונות חדשה

שלום,

אז למה אני צמחוני? ולמה אני מתנגד כל כך לגל הטבעונות החדשה שתוקף אותנו, קוראי "הארץ" במכתב זה אתייחס להבדלים שאני רואה בין הצמחונות הישנה והטבעונות החדשה.

כשאתה היית ילד, טייקון המדיה טד טרנר יזם ודחף את קפטן פלנט. אני לא יודע, אם התכנית השפיעה על הדור שגדל, או שהיא יצגה נכוחה את רוח הזמן שבא, אבל לסדרה היו שני אלמנטים מרכזיים, והם הנותנים את הטון בזן החדש של הטבעונות:

להמשיך לקרוא

אפוריזמים אפרוריים על מדידה וניסיון

תגיות

, , ,

לסיכום חצי שנה ו-31 פוסטים, הנה סדרת טענות בכאלף מילים,  שלא הצלחתי בינתיים להכניסן לשום פוסט. הכול קשור, אבל האסוציאציות פרטיות, גם העניין בהן כזה…..

להמשיך לקרוא

מים, פלסטינאים וישראלים, על דיוקם של דברים

"[ה]רשות [המים] טוענת שנתוני אספקת וצריכת המים מלמדים שההבדלים ברמת הצריכה בין פלסטינים לישראלים אינם כה קיצוניים כפי שתיאר שולץ בנאומו."

האם זה כך, או שגם לפי דברי הסניגוריה הרשמיים ההבדל הוא בלתי נסבל?

הפוסט הקודם, דן במאמרים, שמחבריהם בחרו לקשט את ממצאיהם, בנוצות זוהרות, שמא התיאוריה המדויקת שגילו, לא תרשים את קוראיה. בפוסט זה, אדגים את התופעה ההפוכה, איך מאמר מדייק בעובדות, אבל התיאוריה המולבשת עליהן, מנסה להחביא אותן מתחת לכנפיה.

להמשיך לקרוא

פישר, מנדל ומילקן: על כיעורה של האמת

תגיות

,

לפני שנים (1987-1992) שודרה בטלוויזיה האמריקאית תכנית ילדים בשם "המשבצת הראשונה", שעסקה בעקרונות מתמטיים לילדים. במסגרת שודרה פינה בשם מת-נט, שעסקה בפעילותו של מחלק המתמטיקה במשטרת לוס-אנג'לס. שש אפיזודות הוקדשו לחקירה שהתבססה על שיטות סטטיסטיות. ובזה גם אני עוסק היום.

להמשיך לקרוא

חוכמת ההמונים והניבוי הטוב

תגיות

, , , ,

 "לאן הולכים השווקים הפיננסיים? האם תימשך מגמת העליות בוול סטריט? האם הגיע הזמן להסיט כספים לאירופה? מה צפוי בשווקים המתפתחים? איך כדאי לחלק את תיק ההשקעות הגלובלי?  מי שיידע לענות על השאלות האלה נכונה ולהשקיע את כספו בהתאם, יוכל להתעשר חיש קל. אלא שלאיש אין תשובות ודאיות."  :"הארץ"

"אם לשפוט על פי העלייה במקרי התחלואה, חוכמת ההמונים פועלת לרעת המדע, מערכות הבריאות וכנראה גם לרעת בריאות האזרחים." "הארץ"

"להימנע ממאכלים מן החי או לפחות לחפש חלופות במקומות שבהם מגדלים חיות בדרכים מסורתיות: בלי פסטור, בלי תרופות, בלי צפיפות, בלי התעללות. זה לא רק רחמני יותר, זה גם הרבה יותר בריא." רחל טל-שיר, "הארץ"

"מתחילים להבין שמה שלא מוסרי גם לא בריא, לא לגוף ולא לנפש." מגיבה בשם רנה, "הארץ"

להמשיך לקרוא

פלסבו ומיגרנה, מה שיש, ומה שאין בו

תגיות

, , , ,

פלסבו ומיגרנות, יהיו העיקר, אבל כאב הראש האמיתי הוא בסוף, והוא נובע מכינורו של סטרדיווריוס.

"כאשר את לוקחת תרופה, הן את והן הרופא מקווים שהיא תעבד – וזה עוזר לה לעבודNPR,

-"מה שמצאתי היה אפקט פלסבו. אבל אף אחד לא ידע איך בדיוק זה עובד. אומרים “זה מהראש”. אבל איך הראש עובד כדי לרפא? ואם אפשר לרפא יבלות למה אי אפשר לרפא אסתמה? או גידול סרטני בשד?"
-"זה מנגנון מדהים, פלסבו. במלחמת העולם השנייה, כשלא היה מורפיום, הזריקו תמיסת מלח לפצועים."

מרואיין ומראיינת, רופא ועתונאית, בראיון מדהים, במוזרותו, ב"הארץ".

"פייסתי את האלוהים בארץ החיים". משפט זה לא נאמר ע"י בעל תהילים. אבל בו מתחיל אפקט הפלסבו.

להמשיך לקרוא

עלייתו הנמנעת של הפרוזק – על דכאון, תרופות, והטיית פרסום

תגיות

, , , ,

ההיסטוריה המודרנית של נוגדי הדיכאון היא דוגמא מעניינת לקימומה ונפילתה של אמונה מדעית. 

לא, אני לא הולך לסכם את ספרו של קירש, 180 עמודים כתובים בחן ומתאימים לכל. העצלן יכול לקרוא את הסיכום העברי והבהיר (כ-4350 מילים). ענייני אני, כדרכי, הוא בכמה נקודות מיתודולגיות.

להמשיך לקרוא

ניסויים קליניים, כי בחיים זה אחרת

תגיות

, , ,

היה פעם ספר לימוד עברית מקסים בשם "ודייק". היו בו, בין השאר, צמדי ביטויים דומים בצורתם, אך שונים במובנם: להוריק ולרוקן, להחליק ולהתחלק, פיכח ופיקח, בעל חי ובעל חיים. דרך אגב, לגבי האחרון ההבדל קהה (או כהה) בשנה האחרונה. הצמד שלא היה שם, ובו נעסוק היום, הוא ניסיון קליני מחד וניסוי קליני מאידך.

ניסוי קליני לדוגמא, במחקר שהתפרסם לפני שבוע בעתון הרפואי, אולי המוביל, נבדק האפקט לאורך זמן (עד שנה) של ניתוח מיניסקוס אורתרוסקופי שגרתי, ניתוח שכ- 700,000 כמותו מתרחשים מדי שנה בארה"ב. במחקר זה, המנתח קיבל לאחר החדרת האורתרוסקופ לצרכי בדיקה, מעטפה ובה הוראה באם לנתח, או רק להסתפק בבדיקה. אינפורמציה זו נשארה חסויה מפני כל אחד אחר במשך שנת המעקב. 70 חולים עברו את הניתוח, 76 עברו ניתוח מדומה. בסוף השנה לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות. (התוצאה לא הפתיעה במיוחד, כיוון שבעבר כבר נמצא שהניתוח לא מועיל יותר מפיזיותרפיה).

להמשיך לקרוא